פילנתרופים בישראל: תמונת מצב עדכנית

פילנתרופים בישראל: תמונת מצב עדכנית קלוד בר רבי וחנן יונה מתוך "דוח מצב המדינה 2017" ירושלים, טבת תשע"ח, דצמבר 2017

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מרכז טאוב נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים העומדים על סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל. פרסום זה, ככל פרסומי המרכז, הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד. אין בו כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. כתובת המרכז: רחוב האר"י 15, ירושלים טלפון: 02-567-1818 פקס: 02-567-1919 דואר אלקטרוני: info@taubcenter.org.il אתר אינטרנט: www.taubcenter.org.il

3 פילנתרופים בישראל: תמונת מצב עדכנית קלוד בר רבי וחנן יונה* תקציר בעשורים האחרונים חלה תמורה בדפוסי הפילנתרופיה בחברה הישראלית, ולצד התרומה המסורתית לצדקה התפתח סוג חדש של פילנתרופיה מודרנית. פרק זה נועד להציג את הפילנתרופים הישראלים המודרניים ולעמוד על מאפייני התורמים, על נדיבותם ועל הקשר בין מאפיינים אישיים לסיכוי לתרום. הממצאים מציגים הבדלים בהתנהגות הפילנתרופית של תורמים שונים, המושפעים ממגוון משתנים כלכליים וסוציו-דמוגרפיים. ראשית, נמצא כי בנטרול ההשפעה של גורמים אחרים, משקי בית בראשות נשים נוטים להיות נדיבים יותר בתרומתם במונחים של שיעור התרומה מתוך ההכנסה. לעומת זאת, משקי בית שבראשם עומדים גברים תורמים בממוצע סכומים גבוהים יותר. שנית, נמצא כי פילנתרופים עולים חדשים תורמים סכומים גבוהים בהרבה מאשר ילידי הארץ ועולים ותיקים. אולם ככל ששהייתם בישראל מתארכת, והם מתערים בחברה והופכים לחלק ממנה, דפוסי התרומה שלהם פוחתים והולכים ומתכנסים לרמה זהה לזו של תורמים מקומיים. פילנתרופים שעלו מארצות הברית וממערב אירופה תורמים את הסכומים הגבוהים ביותר ונחשבים לנדיבים יותר בהשוואה לעולים מאסיה, מאפריקה וממזרח אירופה, ו בהשוואה לילידי הארץ. הפער בין קבוצות התורמים הללו התרחב במידה ניכרת מאז שנת 2000. השוואת הנתונים של פילנתרופים למדגם של כלל האוכלוסייה מעלה כי משקי בית של פילנתרופים שונים מהאוכלוסייה הכללית בכל קטגוריה שנבדקה, לרבות גובה ההכנסה, ההרכב המשפחתי וענפי התעסוקה. כל התוצאות במחקר עמידות ומובהקות מבחינה סטטיסטית ביחס לאפיונים חלופיים. * פרופ' קלוד בר רבי, סמנכ"ל מחקר ויו"ר תוכנית מדיניות שוק העבודה במרכז טאוב, בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית; חנן יונה, דוקטורנט בבית הספר ע ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית. תודתנו נתונה לאריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית, על עבודתו המצוינת כעוזר מחקר בפרויקט זה. כמו, אנו מודים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר אפשרה לנו גישה לנתונים על פילנתרופים ותרומות בישראל, ובייחוד לגב נאוה ברנר אשר סייעה בכך רבות.

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 4 מבוא רבות נכתב על החשיבות החברתית של פעילות פילנתרופית למשל, היחס בין הפרט לחברה, הסולידריות של הפרט עם הקהילה, מתן רשת ביטחון לקבוצות מוחלשות, צמצום הפערים בין קבוצות משכבות חברתיות-כלכליות שונות, ביטוי ותמיכה בערכי הפרט 2008( Moody,.)Fleishman, 2009; Frumkin, 2006; Payton and בעוד דפוסי פילנתרופיה מערביים נחקרו באופן נרחב )לסקירה מעמיקה ראו Bekkers Bekkers, 2012,)and Wiepking, 2010; Wiepking and בישראל העיסוק המחקרי בתחום החל לא מכבר. לחברה הישראלית יש מאפיינים ייחודיים המבדלים אותה מחברות אחרות: היא מדינה צעירה יחסית, שמייסדיה היו מהגרים מהתפוצות וכיום היא מורכבת מישראלים ילידי הארץ, ממהגרים יהודים וממיעוטים אתניים שונים. קבוצות אלו נבדלות זו מזו במסורותיהן, במוסדותיהן, בתרבויותיהן ובאינטרסים שלהן. לנוכח המאפיינים המיוחדים והמגוון הרחב של החברה הישראלית, סביר להניח שקיימים בה דפוסים פילנתרופיים ייחודיים. בעשורים האחרונים השתנתה הפילנתרופיה בחברה הישראלית, ולצד התרומה המסורתית לצדקה התפתחה פילנתרופיה מודרנית חדשה )שמיד, 2011(. בעוד הפילנתרופיה הישראלית המסורתית נחשבת "רומנטית", ציונית ולאומית, הפילנתרופיה החדשה נתפסת כרציונלית וממוקדת יותר, ומבוססת על עקרונות של ניהול למטרת רווח )סילבר, 2008; שמעוני, 2008(. הפילנתרופים החדשים הם אנשים עשירים שצברו את הונם בתעשיות ההיי-טק ובתעשיות מתקדמות אחרות בעשורים האחרונים Schmid( Rudich-Cohn, 2012.)and פילנתרופים חדשים אלו מביאים דפוסי ניהול עסקי לפעילות הפילנתרופית שלהם, והם מודדים אותה ומתייחסים אליה באופן דומה להשקעותיהם העסקיות )שמיד, 2011(. תחום הפילנתרופיה בישראל משך את תשומת ליבם של יותר ויותר חוקרים, המתחקים אחר דפוסי הנתינה בקרב האוכלוסייה הישראלית ולומדים את מאפייניה )חסקי-לוונטל, יוגב-קרן וכץ, 2011; כץ, לוינסון וגדרון, 2007; שמעוני, 2008; Rudich-Cohn, Schmid and Greenspan, 2015 ;2012(. Katz and מחקרים אלו התבססו על מדגמים של נתונים שנאספו בראיונות פנים-אל-פנים עם תורמים, ו על שאלונים וסקרים. כץ, לוינסון וגדרון )2007( דיווחו כי נשואים, הורים ובעלי הכנסה גבוהה יותר נמצאו נדיבים יותר. התרומה השנתית הממוצעת הייתה כ- 170 דולרים )750 שקלים( למשק בית )התרומה החציונית עמדה על 80 דולרים, שהם כ- 350 שקלים(. סקר מאוחר יותר, שכלל 1,538 נבדקים, מצא כי התרומה השנתית הממוצעת בשנת 2008 עמדה על 430 דולרים )1,540 שקלים( למשק בית )חסקי-לוונטל, יוגב-קרן וכץ, 2011(. בסקר זה נמצא כי השיעור הגבוה ביותר של תורמים הוא בקרב גילאי 40 25. עוד נמצא כי גברים נוטים לתרום יותר מאשר נשים; כי היקף התרומה המוצהרת עולה עם הגיל; וכי יש תורמים רבים יותר באופן יחסי בקרב ילידי אמריקה, יהודים, אלמנים ובעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר. כץ וגרינשפן )2015, Greenspan )Katz and מדווחים כי התרומה השנתית למלכ"רים גדלה ככל שעולות רמת ההשכלה, ההכנסה למשק בית ומידת הדתי ות )בקרב יהודים(, ו בקרב משיבים נשואים וכאלה שהביעו אמון כללי רב יותר בזולת.

5 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ פרק זה מבקש להוסיף נדבך נוסף לחקר הפילנתרופיה בישראל, ולהתמקד במאפייני התורמים ובקשר בין משתנים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים ובין הסיכוי לתרום. בחלק הראשון יפורטו נתונים סטטיסטיים של התורמים בישראל; החלק השני יכלול ניתוח תיאורי של מאפייני הפילנתרופים; החלק השלישי יתאר את הקשר שבין התכונות השונות של התורמים לגובה התרומה ולמידת הנדיבות; והחלק הרביעי ישווה בין מאפייני הפילנתרופים לאלו של כלל משקי הבית )כפי שמשתקפים בסקר ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(. נתונים ומתודולוגיה המתודולוגיה במחקר זה מתבססת על ניתוח מאגר נתונים ייחודי של כל התורמים אשר ביקשו זיכוי מס בעבור תרומות לעמותות מוכרות בישראל לפחות באחת מהשנים הבאות: 2011 2006. 2004, 2000, 1999, 2,1 הנתונים התקבלו משני מקורות שמוזגו יחד: רשות המיסים ומרשם האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 3 מידע זה מייצג כאמור את כלל אוכלוסיית התורמים שהגישו למס הכנסה בתקופה זו דוחות שנתיים 4 הכוללים תביעה לזיכויי מס בגין תרומות: 152,728 יחידים ומשקי בית. תצפית בודדת במחקר היא פילנתרופ )פרטי או משק בית( בשנה מסוימת. היות שכל תורם נצפה בכל השנים שתוארו לעיל )אלא אם נפטר במהל(, 5 סך התצפיות הוא 1,359,224. המשתנה התלוי העיקרי: התרומה בשנה העוקבת, הנמדדת על פי היקף התרומה הכספית השנתית ועל פי שיעור התרומה מסך ההכנסה נתון אשר ניתן לפרשו כנדיבות התורם. 6 מחקר זה אינו מכסה תרומות בלתי פורמליות אשר אינן מוצהרות, כגון תרומה לחברים, לבני משפחה או לארגונים שאינם מוכרים ברשות המיסים, שאינם יכולים להעניק לתורמיהם הטבה של זיכוי במס על התרומה. 1 מלכ"רים מוכרים לצורכי מס הם מוסדות ציבוריים בעלי סטטוס לפי סעיף 46 א' לפקודת מס הכנסה. מעמד זה מעניק לתורמים למלכ"ר הטבת מס בצורת זיכוי מס בשיעור תרומתם לארגון. 2 השנים שלגביהן היה מידע זמין במס הכנסה. 3 מאגר הנתונים כולל מידע אישי מפורט ול אינו זמין לציבור. 4 מהנתונים הוחרגו שלושה מקרים יוצאי דופן )27 תצפיות(: שני משקי בית שדיווחו על תרומות בגובה חריג במהלך שנה אחת, ו פרט שדיווח על הכנסה הקרובה למיליארד שקלים. תרומות אלו היו יוצאות דופן ביחס לסכומים שמשקי הבית הללו תרמו בכל השנים הקודמות במצטבר, וגם ביחס לתרומותיהם של פילנתרופים אחרים. על כל פנים תוצאות המחקר נותרות דומות מבחינה כמותית גם כאשר חריגים אלו נכללים בניתוח הנתונים. 5 כ- 3,786 תורמים נפטרו במהלך התקופה, ועבורם קיימים נתונים רק עד שנת פטירתם. 6 אף שמי שמעניק תרומות משמעותיות ועקביות יוגדר כ"פילנתרופ", היקף התרומה במספרים מוחלטים אינו בהכרח המדד היחיד לנדיבותו. מכיוון שהמחקר אינו כולל פרטים על עושרם של משקי הבית )נכסים והתחייבויות(, רמת הנדיבות של התרומות תימדד לפי שיעורה של התרומה השנתית של משק הבית מסך ההכנסה השנתית המדווחת, כפי שנעשה אצל (1990) Rudney.Auten and

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 6 הואיל ובסיס הנתונים אינו כולל תרומה בלתי מדווחת של משקי בית, ניתן לתהות אם המצהירים באמצעות דוח מפורט שתובעים החזרי מס בגין תרומתם א מייצגים את כלל התורמים. וא, אנשים פרטיים ומשקי בית שתרומותיהם אינן מהותיות )כלומר, קטנות( צפויים פחות להגיש תביעות להחזרי מס. עם זאת, המחקר מתמקד ממילא באנשים 7 שתרומותיהם צפויות להיות משמעותיות. המשתנים הבלתי תלויים שנבדקו )כלומר, המשתנים המסבירים( נבחרו על סמך הס פרות העוסקת בתרומה של הפרט ושל משק הבית, לצד גורמים נוספים הייחודיים לחברה הישראלית. מכיוון שאין בנתונים מידע על השכלתו של התורם, משתנה זה לא נכלל בניתוח. 8 עם זאת, הספר ות מתארת מתאם חיובי חזק בין רמת ההשכלה להכנסה 1974( Mincer,,)Angris and Keueger, 1991; Becker, 1993; מה שמפחית את החשש להטיה אפשרית עקב השמטת משתנה זה. המשתנים הבלתי תלויים הרלוונטיים המשמשים במחקר זה הם: הכנסת הפרט, הכנסת בן/בת הזוג והכנסה שנתית כוללת של משק הבית; מקור ההכנסה )מיגיעה אישית או שלא מיגיעה אישית(; סיווג משלח ידו של התורם )תעשייה והיי-טק, בנקאות ופיננסים, נדל"ן וכיו"ב(; גיל וגיל בריבוע; מגדר; מצב משפחתי; מספר הילדים, ארץ הלידה ושנת עלייה; מקום המגורים; מקום לידת האב ושנת עלייתו; ולאום. כדי להעריך את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לתרומה, נערכו ניתוחי רגרסיות אורך ליניאריות OLS(.)Panel בניתוחים אלו נכללו שני אפקטים קבועים )מקום מגורים ושנה(, אשר ממזערים את החשש מפני הטיה אפשרית בגלל נתונים שהושמטו. 9 תוצאות הרגרסיה של המודלים העיקריים מוצגות בלוח נ' 1 בנספחים. כל התוצאות המתוארות בסעיפים הבאים הן מובהקות מבחינה סטטיסטית, אלא אם צוין אחרת. 1. מאפייני התורמים לוח 1 מציג סיכום של נתוני התורמים. התרומה השנתית הממוצעת הייתה 2,776 שקלים )כ- 790 דולרים(, ו- 8,436 שקלים )2,400 דולרים( בחישוב עבור התורמים אשר תרמו בכל שנה הנכללת במאגר הנתונים. 10 נתונים אלו גבוהים מהממצאים שדווחו במחקרים קודמים )חסקי-לוונטל, יוגב-קרן וכץ, 2011; כץ, לוינסון וגדרון, 2007(. ההכנסה השנתית הממוצעת של התורמים היא 307,876 שקלים )כ- 88,200 דולר(, כמעט פי שניים מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל בשנת 2011 )לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012(. 7 ההחלטה של תורמים קטנים להיות מעורבים בפעילות פילנתרופית עשויה לנבוע מגורמים שונים במהותם מאלו המתואמים עם תרומותיהם של תורמים משמעותיים, ול יש להיזהר שלא להשליך מממצאי מחקר זה על כלל האוכלוסייה. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2013(, 34 אחוזים מסך התרומות למלכ"רים דווחו לשלטונות המס. עם זאת, מכיוון שחלק גדול מהפילנתרופיה בישראל )כמחצית( מקורו בגורמים זרים שאינם מדווחים לשלטונות המס המקומיים, סביר שחלקן של התרומות שמקורן בישראל )פרטיים ומשקי בית( שהנתונים מכסים גבוה יותר באופן ניכר. 8 מחקרים מהעולם ומישראל מעלים כי קיים מ תאם חיובי בין השכלה לתרומה )לדוגמה et.al, Bryant.)2003; Mesh et al., 2006 9 כל המודלים כוללים שגיאות תקן מקובצות ברמת הפרט, נתון האופייני למצב שבו לכל התפלגות יש שו נ ות אחרת ולמ תאם סדרתי. 10 כל הסכומים המוצגים בשקלים מתייחסים לערך השקל ב- 2011 )כלומר במונחים ריאליים(.

7 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ כמעט 99 אחוזים מכלל התורמים אשר תובעים זיכוי מס בגין תרומה הם יהודים. התורם המבוגר ביותר בן 106, וגילו של התורם הצעיר ביותר הוא 11 18. התרומה החציונית היא 0, ש רבים מהתורמים אינם עקביים ותרמו רק פעם אחת או אחת לכמה שנים, וביתר השנים לא דיווחו על תרומות. גילם הממוצע של התורמים הוא 48, וכ- 19 אחוזים מהם היו נשים. 12 כ- 82 אחוזים מכלל התורמים נשואים ומספר הילדים הממוצע במשפחת התורם עומד על 2.89. כמעט 88 אחוזים מכלל התורמים התגוררו ביישובים עירוניים )הנתון אינו מוצג בלוח(. כ- 34 אחוזים מהתורמים נולדו מחוץ לישראל, מהם שליש באפריקה ובאסיה, שליש בארצות הברית, אוקיאניה ומערב אירופה ושליש במזרח אירופה )הנתון אינו מוצג בלוח(. 93 אחוזים מהתורמים דיווחו על הכנסה מיגיעה אישית )כלומר, הכנסה פעילה כגון משכורת או הכנסה מעסק(. הסיווג התעסוקתי הנפוץ ביותר בקרב התורמים היה "ארגונים" )למשל, ארגונים חוץ-ממשלתיים, מלכ"רים וארגונים ציבוריים(. לוח 1. נתונים סטטיסטיים של פילנתרופים, 2011 ערך מקסימלי ערך מינימלי ממוצע 21,291,724 0 2,776 תרומה 157,544,672-33,521 307,876 הכנסה שנתית 106 7 48.61 גיל 21 0 2.89 מספר ילדים במשק הבית 81.68% מצב אישי )נשואים = 1( 93.48% מקור הכנסה )הכנסה מיגיעה אישית = 1( 19.10% מגדר )נשים = 1( 98.97% לאום )יהודים = )1 33.94% מהגרים סיווג תעסוקתי 3.16% תעשייה והיי-טק 2.74% בנקאות ופיננסים 25.66% נדל"ן 34.77% ארגונים ועמותות 33.67% אחר 1,359,224 מספר תצפיות )N( חציון 0 211,245 49 3 סטיית תקן 60,611 555,294 14.57 2.01 * נתוני פאנל עבור מדגם של 152,728 פרטים ומשקי בית שהגישו למס הכנסה דוחות הכוללים בקשה לזיכוי בגין תרומות באחת מהשנים הבאות לפחות: 2011 2006. 2004, 2000, 1999, כל הנתונים הכספיים מחושבים בשקלים של 2011. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים 11 התורם הצעיר ביותר המופיע בבסיס הנתונים הוא בן שבע. ילדים מתחת לגיל 18 אינם יכולים להגיש תביעה להחזר מס. אולם כיוון שהנתונים הם פאנל מלא ושלם, תורמים צעירים עשויים להיכלל בנתונים בשנים מוקדמות יותר, אף שהיו אז בני פחות מ- 18 ולא דיווחו על תרומות בשנים אלו. 12 במקרה של תרומות ממשקי בית, המגדר של התורם או התורמת הוגדר לפי המגדר של העומד בראש משק הבית )כפי שהוגדר ברשות המיסים(.

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 8 2. הקשר בין מאפייני הפילנתרופים לנתוני התרומות: ניתוח תיאורי כפי שניתן לראות בתרשים 1, בקרב תורמים שדיווחו על הכנסה חיובית, בעלי הכנסה גבוהה יותר תורמים סכומים גבוהים יותר בממוצע מבעלי הכנסה נמוכה יותר; אך תורמים שהכנסתם נמוכה יותר נמצאו נדיבים יותר בממוצע )כלומר שיעור התרומות שלהם מההכנסה גדול יותר(. עם זאת, מעניין לראות כי לאחר שהכנסה עולה על 500 אלף שקלים, חלה עלייה מתונה ברמת הנדיבות ככל שההכנסה גבוהה יותר. תרשים 1. גובה התרומה הממוצעת ורמת הנדיבות )אחוז התרומה מתוך ההכנסה( לפי גובה ההכנסה השנתית סכום התרומה (ש"ח ( נדיבות ממוצעת 18,000 1.8% 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 תרומה נדיבות 0-100K 100K-200K 200K-500K 500K-1M 1M+ קבוצת הכנסה 1.6% 1.4% 1.2% 1.0% 0.8% 0.6% 0.4% 0.2% 0.0% מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים מבחינה גיאוגרפית, מועצות מקומיות קטנות במרכז הארץ, ובהן כפר שמריהו וסביון, נמצאו כיישובים הנדיבים ביותר בישראל במדידת סך התרומות כאחוז מסך כל ההכנסות )תרשים 2(. נתון זה מפתיע, ש רבים ממשקי הבית העשירים ביותר נמצאים ביישובים אלו )לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008(. 13 לצד זאת, מעניין לציין כי בין עשרת היישובים הנדיבים ביותר נכללות גם ערים קטנות כמו רכסים, חצור הגלילית וטבריה יישובים הנמצאים בטווח הנמוך במדד חברתי-כלכלי )לפי סיווג של הלשכה 13 כפי שמוצג בתרשים 1, תורמים בעלי הכנסה גבוהה נוטים להיות נדיבים פחות )במדידת התרומה כשיעור מן ההכנסה(.

9 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ המרכזית לסטטיסטיקה, 2008(. אפשר להסביר זאת בכך שיישובים אלו מאופיינים בקהילות קטנות יותר, בשיעור גבוה יותר של ילדים מתחת לגיל 20 וברמה גבוהה יותר של דתי ות, מאפיינים שלפי הס פרות ולפי נתוני המחקר הנוכחי מצויים במ תאם חיובי עם מתן תרומות. חסקי-לוונטל, יוגב-קרן וכץ )2011( הראו כי יש מתאם חיובי בין דתי ות לנטייה לתרום, ובסעיפים הבאים יודגם כי מספר גדול יותר של ילדים קשור באופן סטטיסטי מובהק לנדיבות. בבחינת גובה התרומות לתושב )או לתורם( נכללו ברשימה יישובים שונים מעט מאשר בדירוג לפי נדיבות, כמו הרצליה ורמת השרון ערים חילוניות בעיקרן, ששיעורי הילודה בהן נמוכים. למרות חשיבותן הפוליטית, הכלכלית והחברתית, ירושלים ותל אביב-יפו הערים המאוכלסות ביותר בישראל אינן נמנות עם הרשויות הנדיבות ביותר. עם זאת, חלקן בפילנתרופיה המקומית גדול יחסית: בעוד הן משתרעות על פני אחוז אחד בלבד משטחה של ישראל, סך התרומות שהתקבלו מתושביהן מהוות את החלק הגדול ביותר מסך התרומות מבין כלל היישובים 34 אחוזים מכלל התרומות בתקופת המדגם. תרשים 2 א. עשרת היישובים המובילים בגובה התרומות 663,256,092 533,278,630 237,176,742 183,353,213 144,682,616 137,267,247 117,879,649 94,106,831 93,665,623 87,697,184 ירושלים תל אביב-יפו בני ברק הרצליה פתח תקוה רעננה חיפה רחובות רמת גן רמת השרון נמוך בינוני גבוה גודל היישוב

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 10 תרשים 2 ב. עשרת היישובים המובילים בנדיבות התרומות שיעור התרומות כאחוז מההכנסה 4.51% 4.44% 3.68% 3.17% 2.42% 2.30% 2.29% 2.15% 2.12% 2.01% נהריה כפר שמריהו סביון בני ברק טבריה רכסים מודיעין עלית חוף השרון קריית יערים חצור הגלילית נמוך בינוני גבוה גודל היישוב מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים לוח 2 מציג סיכום סטטיסטי של מגמות בפילנתרופיה לאורך תקופת המדגם. בעוד מספרם של תובעי זיכוי מס בגין תרומות גדל יותר מפי שניים במהלך השנים )מ- 29,419 איש ב- 1999 ל- 61,036 בשנת 2011(, סך התרומות באותה תקופה גדל כמעט פי ארבעה )במונחים ריאליים(, יית שבשל קשר חזק לגידול בתוצר הלאומי הכולל. מעניין לציין כי ניכרת ירידה כמעט בכל מדדי התרומות בשנת 2008, ובמידה מסוימת גם בשנה שלאחר מ, אף שבשנים אלו נמשך הגידול המתון במספרם של תובעי החזרי מס בגין תרומות. ב- 2010 ניכרה התאוששות במדדי התרומות וב- 2011 הם עלו על כל השנים הקודמות. המשבר הכלכלי העולמי ב- 2008 עשוי להסביר מגמות אלו.

11 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ לוח 2. מגמות בנתוני התרומות שנה מספר מבקשי זיכוי מס בגין תרומה )2( תרומה ממוצעת שיעור כל התרומות מסך ההכנסות )4( תרומה ממוצעת כאחוז מהתמ"ג לנפש )5( סך התרומות )6( 153,381,203 189,140,881 299,461,345 449,878,212 553,453,711 483,839,997 495,348,700 541,831,634 606,778,283 1,359,224 5.29% 5.40% 6.92% 8.29% 8.11% 6.93% 6.57% 6.29% 8.11% 0.36% 0.37% 0.70% 0.95% 1.11% 0.99% 1.06% 1.21% 1.35% )3( 5,214 5,641 7,111 9,070 9,252 7,997 7,545 7,478 9,941 29,419 33,532 42,115 49,603 59,820 60,505 65,650 72,456 )1( 1999 2000 2004 2006 2007 2008 2009 2010 61,036 2011 מספר תצפיות )N(: * נתוני פאנל עבור מדגם של 152,728 פרטים ומשקי בית שהגישו למס הכנסה דוחות הכוללים בקשה לזיכוי בגין תרומות באחת מהשנים הבאות לפחות: 2011 2006. 2004, 2000, 1999, כל הנתונים הכספיים מחושבים בשקלים של 2011. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים תרשים 3 מציג מידע על עקביות התורמים לאורך השנים. גובה התרומה הממוצעת עולה ככל שמתן התרומות עקבי יותר, וכך גם המדדים האחרים לנתינה )התרומות החציוניות והתרומה כאחוז מההכנסה, שאינן מוצגות בתרשים(. רק 3.8 אחוזים מהתורמים )5,820 משקי בית( תרמו בכל אחת מתשע שנות המדגם, ואילו 54.2 אחוזים תרמו רק פעם או פעמיים. התורמים שהיו העקביים ביותר ותרמו מדי שנה )כלומר, בכל אחת מתשע השנים שנכללו במדגם( היו גם המקור לסכום הגבוה ביותר של תרומה השנתית, ולפיכך תרמו יותר מכל קבוצה אחרת גם במונחי סכום התרומה )לא מוצג(.

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 12 תרשים 3. עקביות התורמים )מספר שנות התרומה( וגובה התרומה הממוצע שיעור התורמים סכום התרומה (בש"ח) 40% 20,000 35% 17,500 30% 15,000 25% 12,500 20% 10,000 15% 7,500 10% 5,000 5% 2,500 0% 1 2 3 4 5 6 7 8 9 מספר שנות תרומה 0 מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים כדי להבין טוב יותר את דפוסי העקביות תוך בקרה על מאפיינים נצפים אחרים, עקביות התורמים נותחה גם באמצעות המודלים של התפלגות פואסון והתפלגות בינומית שלילית. במודלים אלו המשתנה התלוי הוא מספר שנות התרומה של פילנתרופ בתקופת הדגימה )המיוצג בערכים מ- 1 עד 9(. התוצאות, המוצגות בלוח נ' 2 בנספחים, מראות כי תורמים בעלי הכנסה גבוהה מעבודה ותורמים מענף הנדל"ן צפויים יותר מאחרים לתרום באופן עקבי. משתנים אחרים שנמצאו קשורים באופן חיובי לעקביות הם: מספר הילדים; גיל התורם; נבדקים רווקים; נבדקים יהודים; ומוצא מאמריקה וממערב אירופה. תרשימים 4 ו- 5 מציגים את סכום התרומה השנתית הממוצעת ואת התרומה כאחוז מההכנסה. נשים תורמות נמצאו נדיבות יותר, אולם גברים תרמו סכומים גבוהים יותר בממוצע. 14 הספר ות בנושא הבדלים מגדריים בנתינה אינה חד-משמעית. על פי Bekkers (2010) Wiepking,and אמפתיה היא אחד המנגנונים המניעים תרומה לצדקה, תכונה שעל פי מחקרים רבים בפסיכולוגיה מפותחת יותר בקרב נשים Hoffman,( Davis, ;1980 Eisenberg, 1987 ;1977(. Lennon and דיון נוסף בהבדלים מגדריים הקשורים לתרומה לצדקה, אשר מתבססים על תוצאות הניתוחים האקונומטריים, מוצג בסעיף הבא. 14 במשקי בית של זוגות נשואים קשה יותר לבחון את הפעילות הפילנתרופית של כל מגדר, מכיוון שאי אפשר לחלץ מן הנתונים את משקלם של בן או בת הזוג בהחלטה על תרומת משק הבית. בסעיף הבא ישמשו כמה מודלים אלטרנטיביים כדי להשוות בין דפוסי הנדיבות המגדריים. מודלים אלו מפקחים על מצב משפחתי, מספר הילדים ומשתנים אחרים שעשויה להיות להם השפעה על דפוסי תרומה שונים של כל מגדר.

13 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ תרשים 4. תרומה שנתית ממוצעת לפי מגדר בשקלים של 2011 12,000 10,000 גברים 8,000 נשים 6,000 4,000 2,000 0 1999 2000 2004 2006 2007 2008 2009 2010 2011 * בסיס הנתונים כולל מידע רק עבור השנים המופיעות בתרשים; אין נתונים עבור השנים 2003 2001 ושנת 2005. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים 4.5% 4.0% 3.5% 3.0% תרשים 5. נדיבות התורמים לפי מגדר שיעור התרומה כאחוז מההכנסה נשים גברים 2.5% 2.0% 1.5% 1.0% 0.5% 0.0% 1999 2000 2004 2006 2007 2008 2009 2010 2011 * בסיס הנתונים כולל מידע רק עבור השנים המופיעות בתרשים; אין נתונים עבור השנים 2003 2001 ושנת 2005. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 14 פילנתרופים שעלו לישראל תורמים סכומים גדולים יותר ביחס לילידי הארץ, והם גם נמצאו נדיבים יותר. זאת ועוד: עולים חדשים תורמים בממוצע סכומים גדולים יותר מעולים ותיקים, והם נדיבים יותר. תרשימים 6 ו- 7 מציגים את גובה 15 התרומות ושיעורן מתוך ההכנסה לפי מספר שנות המגורים בישראל מאז העלייה. נתוני התרומות בקרב העולים החדשים הם הגבוהים ביותר, ואילו דפוסי התרומה של פילנתרופים שהתגוררו בישראל 21 שנים ויותר דומים לאלו של תורמים ילידי הארץ. הסבר אפשרי לכך הוא שעולים מביאים איתם תרבות תרומות שונה, אך זו מתכנסת בהדרגה לרמה המקובלת בתרבות המקומית. כלומר, יית שהדבר מעיד על כך שהם נטמעים ומשתלבים בחברה המקומית. ניתוח מפורט יותר של הפילנתרופיה בקרב עולים חדשים מוצג בסעיף 3. תרשים 6. תרומה שנתית ממוצעת לפי מספר השנים בארץ בשקלים של 2011 25,000 10 ומטה 20,000 15,000 10,000 5,000 11-20 21 ומעלה יליד הארץ 0 1999 2000 2004 2006 2007 2008 2009 2010 2011 * בסיס הנתונים כולל מידע רק עבור השנים המופיעות בתרשים; אין נתונים עבור השנים 2003 2001 ושנת 2005. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים 15 תרשימים 6 ו- 7 אינם כוללים פיקוח על ארץ המוצא או על משתנים נוספים העלולים להשפיע על הנדיבות ועל הנטייה לתרום כפונקציה של משך החיים בישראל. בסעיף 3 מוצגים ניתוחים רב- משתניים הכוללים פיקוח גם על גורמים אחרים.

15 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ 9.0% 8.0% תרשים 7. נדיבות ממוצעת לפי מספר השנים בארץ אחוז התרומה מתוך ההכנסה השנתית 10 ומטה 7.0% 6.0% 5.0% 4.0% 3.0% 2.0% 11-20 21 ומעלה יליד הארץ 1.0% 0.0% 1999 2000 2004 2006 2007 2008 2009 2010 2011 * בסיס הנתונים כולל מידע רק עבור השנים המופיעות בתרשים; אין נתונים עבור השנים 2003 2001 ושנת 2005. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים 3. הקשר בין מאפייני הפילנתרופים לתרומה: ניתוחי רגרסיה רב-משתנית בסעיף הקודם הוצג ניתוח של מאפייני הפילנתרופים לפי הנתונים הגולמיים, אולם ניתוח כזה עלול להיות מוטה בשל קיומם של גורמים בלתי נצפים המשפיעים על גובה התרומה ונדיבותה לצד המאפיינים שנבדקו, ו עקב מתאם בין מאפיינים שונים. סעיף זה יבחן את הקשר שבין מאפייני הפילנתרופים ובין משתני התרומות סכום התרומה ושיעורה מתוך ההכנסה )נדיבות( בפיקוח על גורמים אישיים. כדי להעריך את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים ובין התרומה נערכו ניתוחי רגרסיות אורך ליניאריות OLS(.)Panel בניתוחים אלו נכללו שני אפקטים קבועים )מקום מגורים ושנה(, אשר ממזערים את החשש מפני הטיה אפשרית בגלל נתונים שהושמטו. בכל סעיף מוצגת ההשפעה נטו של הגורם הנבדק, כלומר בנטרול השפעתם של כל המשתנים האחרים. תוצאות הרגרסיה של המודלים העיקריים מוצגות בלוח נ' 1 בנספחים ובסעיף זה יובאו עיקרי התוצאות. הכנסה הכנסה גבוהה יותר נמצאת במ תאם חיובי עם היקף גבוה יותר של תרומות: מקדמי ההכנסה הם חיוביים ומובהקים מבחינה סטטיסטית בכל הספציפיקציות השונות. משתנה ההכנסה מוגדר כסך כל ההכנסות השנתיות המדווחות של משק הבית )באלפי שקלים(. עם זאת, נמצא שהקשר בין ההכנסה לתרומה אינו ליניארי. סכום התרומה עולה עם

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 16 הגידול בהכנסות )בשיעור פוחת( עד הכנסה שנתית של 76 מיליון שקלים. מעל לסכום זה כל גידול נוסף בהכנסות מקטין את סכום התרומה נטו. היקפם הכספי של המקדמים נמוך יחסית )4.047(, כלומר, עלייה של 10,000 שקלים בהכנסה השנתית מעלה את התרומה הממוצעת בכ- 40 שקלים. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הספרות הבין-לאומית הענפה המתחקה אחר הקשר שבין הכנסה לנתינה )ראו ;2010 2012.(Bekkers and Wiepking כאמור, הכללת משתנה ההכנסה מפיגה כמה מהחששות להטיה בשל היעדר משתנה ההשכלה בבסיס הנתונים, ש על פי מחקרים קודמים ההכנסה וההשכלה מתואמות באופן חיובי הן זו עם זו הן ביחס לנתינה );1993 Becker, Angrist and Keueger, ;1991.)Bryant et al., 2003; Mesch et al., 2006; Mincer, 1974 מקור ההכנסה משתנה זה מבחין בין הכנסה מיגיעה אישית להכנסה שאינה מיגיעה אישית. הכנסה מיגיעה אישית כוללת משכורת והכנסה מעסק, ואילו הכנסה שאינה מיגיעה אישית כוללת את כל מקורות ההכנסה האחרים, כגון רווחי הון, דיבידנדים, הכנסות משכירות וריבית. 16 הבחנה זו מאפשרת לבדוק באיזו מידה התורמים מושפעים מסיכון התנודתיות הפוטנציאלית של הכנסותיהם. בעוד חלק ממקורות ההכנסה שאינה מיגיעה )כגון משכירות או מקרן פנסיה( מתאפיינות בתזרים יציב של הכנסות, הכנסה מיגיעה אישית עלולה להיות כפופה לתנודות זמניות עקב שינויים ברווח העסקי או בגורמים עסקיים אחרים, כגון בונוסים, העלאות שכר או קיצוצים. פילנתרופים בעלי הכנסה מיגיעה אישית תורמים בממוצע סכום גבוה ב- 1,285 שקלים )370 דולרים( מהסכום שתורמים בעלי הכנסה פסיבית, אך הם נדיבים פחות. כאמור, הסבר אפשרי להבדל בין דפוסי התרומה יכול להיות קשור לשו נ ות הגבוהה יותר ולאי ודאות בהכנסות בקרב תורמים בעלי הכנסה מיגיעה אישית. בעוד הכנסתם של תורמים אלו גבוהה יותר בממוצע )גבוהה ביותר מ- 30 אחוזים מההכנסה של בעלי הכנסה פסיבית(, והם תורמים בממוצע סכומים גדולים יותר, הם נוטים להיות רגישים יותר לתנודות הפוטנציאליות ולסיכונים ברווחיהם, ול תורמים חלק קטן יותר מהכנסתם. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים על הכנסה קבועה לעומת הכנסה מזדמנת, המראים כי תנודתיות גדולה יותר בתזרים ההכנסה השנתית משפיעה לרעה על נדיבות התרומה 2008( Luksetich,.)Hughes and סיווג תעסוקתי פילנתרופים שעיסוקם מסווג כ"ענפי תעשייה והיי-טק", ו כ"בנקאות ופיננסים", תורמים סכומים גבוהים בהרבה מהמגזרים האחרים והם גם נדיבים יותר. סכומי התרומה שלהם גבוהים ב- 7,290 שקלים )2,100 דולרים( ו- 5,874 שקלים )1,680 דולרים(, בהתאמה, מהתרומות של פילנתרופים אחרים )מגזר ההתייחסות(. 17 תרשימים 8 ו- 9 מציגים הבדלים 18 בדפוסי התרומה לאורך זמן לפי הסיווגים התעסוקתיים העיקריים של התורמים. 16 משקי בית שיש להם יותר ממקור הכנסה אחד סווגו לפי מקור ההכנסה הגדול ביותר. 17 מגזר ההתייחסות הוא כל סיווגי המגזרים האחרים )שירותים, חקלאות, מסחר, תיירות וכדומה(. 18 תרשימים 8 ו- 9, והבאים אחריהם, מציגים את הערכים החזויים עבור המשתנים המתוארים, כפי שהתקבלו במודלי רגרסיה הדומים לאלה שבלוח נ' 1 בתוספת של משתנה אינטראקציה בין שנה למשתנה המתואר כדי לאפשר אמידה של השינוי בהבדלים בין קבוצות לאורך זמן.

17 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ תוצאות אלו תומכות בממצאי מחקרים קודמים על "הפילנתרופיה החדשה" בישראל, ובמיוחד על תפקידם של "פילנתרופים חדשים", כלומר, ישראלים עשירים שעשו את הונם בתעשיות ההיי-טק ובתעשיות מתקדמות אחרות )שמעוני, 2008; and Schmid.)Rudich-Cohn, 2012 מעניין לציין כי עבור הפילנתרופים המסווגים במגזר "ארגונים", הכולל עמותות ומלכ"רים בישראל, המקדם אינו מובהק סטטיסטית. קטגוריה זו כוללת ארגונים מוכרים לצורכי מס, הנהנים מתרומותיהם של פילנתרופים, ל מפתיע במקצת שעל אף מודע ותם לחשיבותה של הפעילות הפילנתרופית עובדי מגזר זה אינם תורמים יותר מן המגזרים האחרים הן בערכים מוחלטים הן בערכים יחסיים. 18,000 תרשים 8. תרומה ממוצעת לפי הסיווג התעסוקתי של התורם בשקלים של 2011 עמותות נדל "ן בנקאות ושירותים פיננסיים תעשייה והיי-טק אחר 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 2000 2007 2008 2009 2010 2011 * ערכים חזויים עבור סיווג תעסוקתי בשנה העוקבת על בסיס רגרסיה רבת-משתנים של אינטראקציה בין סיווג תעסוקתי ושנה, בפיקוח על המשתנים הבאים: מספר ילדים, גיל, מין, סטטוס נישואים, השתייכות לקבוצת מיעוט, הגירה, מוצא אתני, מקור הכנסה, שנה ומקום מגורים. החיזוי הוא עבור השנים המוצגות בתרשים בלבד. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 18 תרשים 9. נדיבות ממוצעת לפי הסיווג התעסוקתי של התורם שיעור התרומה מתוך ההכנסה השנתית 3.0% עמותות נדל "ן בנקאות ושירותים פיננסיים תעשיה והיי-טק אחר 2.5% 2.0% 1.5% 1.0% 0.5% 0.0% 2000 2007 2008 2009 2010 2011 * ערכים חזויים עבור סיווג תעסוקתי בשנה העוקבת על בסיס רגרסיה רבת-משתנים של אינטראקציה בין סיווג תעסוקתי ושנה, בפיקוח על המשתנים הבאים: מספר ילדים, גיל, מגדר, סטטוס נישואים, השתייכות לקבוצת מיעוט, הגירה, מוצא אתני, מקור הכנסה, שנה ומקום מגורים. החיזוי הוא עבור השנים המוצגות בתרשים. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים גיל הקשר בין גיל לפילנתרופיה אינו ליניארי. בעוד מקדם הגיל הוא שלילי ומובהק מבחינה סטטיסטית, המקדם של גיל בריבוע חיובי ומובהק סטטיסטית. תרשים 10 מציג את התרומה והנדיבות החזויה של פילנתרופים ביחס לגיל. התוצאות מלמדות כי פילנתרופים מפחיתים מדי שנה את תרומתם המוצהרת עד גיל 43, הן בערכים מוחלטים הן כאחוז 19 מההכנסה, אך מגיל 43 הם מגדילים אותה בכל שנה. הס פרות העוסקת בקשר שבין גיל לנתינה אינה חד-משמעית. חוקרים אחדים גילו כי קיים קשר חיובי ביניהם, ואילו אחרים מצאו קשר שלילי, ירידה בנתינה לאחר גיל מסוים, או היעדר קשר מובהק 2012( Bekkers,.)Bekkers and Wiepking, 2010; Wiepking and הממצא הייחודי במחקר הנוכחי, המראה קשר בצורת פרבולה "מחייכת" בין גיל לתרומה, עשוי להסביר חלק מהתוצאות הסותרות שבס פרות, ש הוא מאפשר לגלות דפוסים 20 שונים של תרומה בהתאם לטווח הגיל הנבדק. 19 גיל הילדים עלול להשפיע על דפוסי התרומה דרך המתאם בין גיל ההורים לגיל הילדים: כאשר הילדים גדלים ההוצאות עולות, ולאחר מ יורדות. לא ניתן לבחון זאת ש מידע לגבי גיל הילדים אינו זמין במאגר הנתונים בשל שיקולי פרטיות. 20 יש לנקוט משנה זהירות בהכללת ממצאים אלו לחוץ לארץ, מפני שהדמוגרפיה בישראל מתאפיינת בריבוי יחסי של ילדים, ובהולדה בגיל מוקדם יחסית )לעומת שאר העולם המפותח(.

19 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ תרשים 10. סכום התרומה וחלקה מתוך ההכנסה )נדיבות( לפי גיל התורם ערכים חזויים לפי רגרסיה רב-משתנית 2.5% נדיבות סכום התרומה (ש"ח) 12,000 10,000 2.0% 8,000 1.5% 6,000 4,000 2,000 נדיבות תרומה 1.0% 0.5% 0 20 25 30 35 40 45 50 55 60 65 70 75 80 85 90 95 100 גיל 0.0% * ערכים חזויים עבור גיל על בסיס רגרסיה רבת-משתנים )לוח נ' 1 (, בפיקוח על המשתנים הבאים: הכנסה, מספר ילדים, מגדר, סטטוס נישואים, השתייכות לקבוצת מיעוט, הגירה, מוצא אתני, מקור הכנסה, סיווג תעסוקתי, שנה ומקום מגורים. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים מצב משפחתי מקדמי הרגרסיה של מצב משפחתי מצביעים על קשר שלילי בין נישואים לתרומה, ומי שנמצאו כנדיבים ביותר הם אלמנים. ברוב המחקרים מרחבי העולם נישואים נמצאו קשורים באופן חיובי לתרומה, ומקצת מהמחקרים מצאו כי אין קשר בין שני הגורמים.)Wiepking and Bekkers, 2012( חשוב לציין כי הקשר החיובי בספרות נמצא במחקרי חתך, הנערכים בתקופת זמן אחת. המחקר הנוכחי הוא מחקר פאנל, כלומר כזה שעוקב לאורך זמן אחרי פרטים ומשקי בית, ול גם מתחקה אחרי שינויים במצב המשפחתי. עם זאת, היות שהסטטוס "נישואים" כולל לעיתים קרובות הור ות לילדים, יית שהתוצאות הסותרות במחקר זה נגזרות מהקושי להבחין בין השפעת הנישואים להשפעת ההורות על התרומה. וא, 21 כאשר יש בקרה על מספר הילדים, מקדם הנישואים מאבד את המובהקות הסטטיסטית. שימוש ברגרסיות מרובות משתנים בניתוח נתוני הפאנל מאפשר לחקור שינויים בדפוסי 21 לוחות הרגרסיה יסופקו לפי דרישה.

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 20 נתינה לאורך זמן, ולהבחין בין שינויים במצב המשפחתי לשינויים במספר הילדים כפי שיפורט בתת-הסעיף הבא. ילדים הורות לילדים רבים יותר קשורה באופן חיובי לפעילות פילנתרופית בכל המודלים והספציפיקציות. ההשפעה השולית של ילד נוסף עומדת על 542 שקלים )כ- 155 דולרים(. הקשר החיובי בין מספר הילדים במשק הבית לפילנתרופיה תואם את הממצאים ברוב המחקרים הבין-לאומיים הכוללים משתנה זה )לעיון מעמיק בנושא ראו Bekkers and.)wiepking, 2010; Wiepking and Bekkers, 2012 ילדים ומצב משפחתי עמודה 1 בלוח נ' 3 מציגה את תוצאות מודל האינטראקציה בין מספר הילדים )משתנה רציף( ובין מצב משפחתי )משתנה בינארי(. עלייה במספר הילדים מגדילה את התרומה הממוצעת, ואילו מצב משפחתי "נשוי" קשור לירידה בסכום התרומה הממוצע. עם זאת, המקדם החיובי והמובהק סטטיסטית של האינטראקציה בין שני משתנים אלו מראה כי לכל ילד נוסף יש השפעה שולית חיובית על משקי הבית של בני זוג נשואים. מהילד השני ואילך פילנתרופים נשואים תורמים סכום גדול יותר בממוצע מאשר תורמים שאינם נשואים, וגם ממשקי בית הכוללים פחות ילדים. במילים אחרות, העלייה הנצפית בדפוסי הנתינה במשפחות גדולות קשורה יותר למספר הילדים, ולא בהכרח לסטטוס המשפחתי של נישואים. מיעוטים )השתייכות לדת שאינה יהדות( ערבים הם הקבוצה הגדולה ביותר מבין כל המיעוטים הדתיים בישראל )כ- 20 אחוזים מהאוכלוסייה(. המקדמים המשוערים למיעוטים מראים כי פילנתרופים ערבים מדווחים על תרומות בסכומים נמוכים יותר, ונוטים להיות נדיבים פחות, מאשר תורמים יהודים )תרשימים 11 ו- 12 (. מחקרים קודמים המנתחים את דפוסי התרומה של מיעוטים בישראל הם מעטים, וגם הם מראים כי שיעור התרומות המוצהרות בקרב הערבים נמוך משמעותית מזה של האוכלוסייה היהודית )זיידאן, 2005; זיידאן וגאנם, 2000(. את הפערים בדפוסי נתינה בין פילנתרופים יהודים לערבים ניתן לייחס אולי לגורמים פוליטיים ותרבותיים. החברה הערבית מאופיינת באוריינטציה קולקטיביסטית, המדגישה קבוצות השתייכות )מבנה משפחתי, שבטים ועדות אתניות(, וחלק ניכר מהפעילות הפילנתרופית בחברה זו נעשה באופן מסורתי באמצעות ערוצים לא רשמיים שאינם מדווחים לרשויות המס, ול לא ניתן להבחין בהם במחקר זה. יחסים פילנתרופיים בחברה הערבית מתבססים על קשרים אישיים בניגוד לחברות מערביות, שבהן יחסים אלו נוטים להיות לא אישיים ואינדיבידואליסטיים )זיידמן וגאנם, 2000(. נוסף על כך, זידאן )2005( טוען שמספרן הקטן של עמותות ערביות בהשוואה למספר המלכ"רים היהודיים אינו מאפשר לערבים הזדמנויות רבות לנתינה רשמית. עם זאת, ניתן לטעון כי בישראל קיימות אלפי עמותות מוכרות שהצהרת המטרות שלהן היא בלתי פוליטית, והן עשויות להיות מוטבות ראויות לקבלת תרומות מכל המגזרים, הן מהרוב הן מהמיעוטים. נתונים אלו מעלים שאלות מהותיות על מערכת היחסים בין אוכלוסיות הרוב והמיעוטים בישראל, ועל סוגיות של זהות והשתלבות המיעוטים בחברה הישראלית.

21 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ (2016) Yonah Berrebi and מראים כי מיעוטים בישראל תורמים פחות, בממוצע, מהרוב היהודי, ובעקבות אירועים טראומטיים )למשל, פיגועי טרור( המיעוט הערבי נוטה להקטין עוד יותר את תרומותיו הכספיות. תרשים 11. תרומה ממוצעת לפי דת בשקלים של 2011 יהודים לא-יהודים 0 2000 2007 2008 2009 2010 2011 תרשים 12. נדיבות ממוצעת לפי דת שיעור התרומה מתוך ההכנסה השנתית 4,500 4,000 3,500 3,000 2,500 2,000 1,500 1,000 500 1.6% 1.4% יהודים 1.2% 1.0% 0.8% 0.6% לא-יהודים 0.0% 2000 2007 2008 2009 2010 2011 * ערכים חזויים עבור השתייכות דתית בשנה העוקבת על בסיס רגרסיה רבת-משתנים של אינטראקציה בין מיעוטים ושנה, בפיקוח על המשתנים הבאים: הכנסה, מספר ילדים, גיל, מגדר, סטטוס נישואים, הגירה, מוצא אתני, מקור הכנסה, סיווג תעסוקתי, שנה ומקום מגורים. החיזוי הוא עבור השנים המוצגות בתרשים בלבד. מקור )לשני התרשימים(: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים )לשני התרשימים(: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים 0.4% 0.2%

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 22 דתיו ת מעניין לציין שהקשר בין דתיות לפעילות פילנתרופית תלוי במידה מכרעת בהגדרת הדתיות במסגרת המחקר. באופן כללי, גובה התרומות ונדיבותן גדלים ביחס למידת הדתיות של היישוב. עם זאת, בדיקה נוספת גילתה כי כאשר מנתחים את האוכלוסייה הדתית ביתר פירוט, ניכר כי ניתן לייחס את המ תאם החיובי בעיקר לאוכלוסייה החרדית, ולא לדתיים ככלל. הואיל ומסד הנתונים אינו כולל מידע על רמת הדתיות של התורמים, המשתנה יוצג באמצעות נתוני תוצאות הבחירות לכנסת לשנת 2006. בשיטה זו אחוז הבחירה במפלגות דתיות וחרדיות מצביע על חלקם של הבוחרים הדתיים והחרדים בכל יישוב. 23 22, התוצאות מראות כי תורמים המתגוררים ביישובים המאופיינים בשיעור גבוה יותר של אוכלוסייה חרדית נוטים לתרום את הסכום הגבוה ביותר בממוצע, והם התורמים הנדיבים ביותר )לוח נ' 4 בנספחים(. 24 לעומת זאת, הנטייה לתרום סכומים גבוהים יותר אינה מתקיימת בקרב תורמים המתגוררים ביישובים שמאופיינים בשיעור גבוה יותר של אוכלוסייה דתית )שאינה חרדית(. הדבר עשוי להצביע על כך שההשפעה על הפעילות הפילנתרופית קשורה יותר לנורמות התרבותיות של החרדים ופחות לדתיות כשלעצמה. מגדר אחד מהפרטים בכל משק בית מוגדר כעומד בראשו. במחקר זה ההגדרה התבססה על הרישום ברשות המיסים. משק בית יכול לפנות לרשות ולבקש לשנות את ההגדרה, אך נראה שמעטים בוחרים באפשרות זו. בבדיקת מאפייני התרומה לפי משתנה המגדר משקי בית בראשות נשים נמצאו נדיבים יותר, אולם משקי הבית שבראשם עומדים גברים תורמים סכומים גדולים יותר בממוצע. הממצאים הבין-לאומיים בנושא הבדלים מגדריים בתרומות אינם חד-משמעיים. יית שהנדיבות הרבה יותר בקרב משקי בית בראשות נשים מקורה בכך שעל פי המחקר של Mesch et אמפתיה היא תכונה מפותחת יותר בקרב נשים.,De Wit and Bekkers (2016) (2011),al. ו (2010) Wilhelm,Bekkers and מראים כי תכונה זו א מגבירה התנהגות פרו-חברתית. במשקי בית של זוגות נשואים לא ניתן לדעת מן הנתונים אם ההחלטה על מתן תרומה התקבלה על דעת אחד מבני הזוג, שניהם יחדיו או כל אחד מהם בנפרד. על פי (2003) Rischall,Andreoni, Brown, and החלטות משק הבית מייצגות פשרה בין בני הזוג, אך הבחירה קרובה יותר להעדפותיהם של הגברים. כאשר גברים מרוויחים יותר מנשים נראה שמרב כוח המיקוח נמצא בידיהם. כאמור, במחקר זה הגדרת ראש משק הבית מתבססת על הרישום ברשות המיסים, או על בקשת משקי הבית כפי שדווחה ברשות המיסים, ול התוצאות חשופות להטיית 22 לפירוט על שיטת המדידה באמצעות שיעורי הצבעה ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )2011(. 23 יש לנקוט משנה זהירות בפרשנות לתוצאות אלו, ש אי אפשר לקבוע בוודאות כי שיעור התרומות הגבוה יותר ביישובים החרדיים א נובע מתרומות גדולות יותר של פרטים ומשקי בית חרדיים )כלומר, קיים חשש אפשרי ל- fallacy.)ecological 24 מודלים אלו אינם כוללים אפקטים קבועים ליישוב כדי להימנע מקו-ליניאריות עם משתנה הקהילה הדתית.

23 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ בחירה אפשרית. 25 כדי לצמצם את הסיכון להטיה נבחנו הנתונים על בסיס שש הגדרות חלופיות למגדר של ראש משק הבית. במודל הראשון )מודל הבסיס( צוין המגדר של ראש משק הבית לפי הרשום במס הכנסה )עמודה 1 בלוחות נ' 1 ונ' 5 (. המודל האלטרנטיבי השני מתבסס גם הוא על המגדר של ראש משק הבית שצוין בנתונים של רשות המיסים, אולם ההכנסה שמתוכה חושב אחוז התרומה )משתנה הנדיבות( כוללת רק את ההכנסה המדווחת של העומד בראש משק הבית. מודל זה מבוסס על ההנחה שאת ההחלטה לתרום מקבל ראש משק הבית ביחס להכנסה האישית שלו, ולא ביחס לכלל הכנסות משק הבית. במודל השלישי ראש משק הבית מס ווג מחדש ומוגדר כבן הזוג שהכנסתו גבוהה יותר, בהנחה שבן הזוג שהכנסתו גבוהה יותר הוא גם דומיננטי יותר בקבלת החלטות כספיות. המודל הרביעי דומה לשלישי, אך ההכנסה ששימשה לחישוב הנדיבות כוללת רק את ההכנסה המדווחת של ראש משק הבית שהכנסתו גבוהה יותר. במודל החמישי משקי הבית של בני זוג נשואים נחלקים לשתי תצפיות נפרדות, ובכל אחת מהן ההכנסה המשמשת לחישוב משתנה הנדיבות כוללת את ההכנסות המדווחות של אחד מבני הזוג. המודל האחרון מגביל את הניתוח לתת-נדגמים שאינם נשואים. תוצאות הניתוח מוצגות בלוח נ' 5 והן תואמות את תוצאות המודל העיקרי, המצביעות על כך שבכל החלופות, משקי בית שבראשם עומדות נשים הם נדיבים יותר ממשקי בית שבראשם עומדים גברים. מגדר ומצב משפחתי עמודה 2 בלוח נ' 3 מציגה את האינטראקציה בין המשתנים "גברים" ו"נשואים". כפי שהוצג בסעיף הקודם, תורמים גברים נדיבים פחות מאשר תורמות, אך מקדם האינטראקציה בין המשתנים "זכרים" ו"נשואים" הוא חיובי ומובהק מבחינה סטטיסטית. אחת הפרשנות האפשריות לתוצאה זו היא שלנישואים יש השפעה שולית חיובית על תורמים גברים, ש הם תורמים בממוצע אחוז גבוה יותר מהכנסתם בהשוואה לגברים שאינם נשואים. פרשנות אחרת היא שתורמות נשואות, הגם שהן נדיבות יותר מתורמים גברים )נשואים או רווקים(, נדיבות פחות בתרומותיהן בהשוואה לתורמות שאינן נשואות. תוצאה זו נובעת בעיקר מנדיבותן של תורמות אלמנות )לא מוצג בלוח(. מגדר וילדים עמודה 3 בלוח נ' 3 מציגה את האינטראקציה בין המשתנים "זכר" ו"מספר ילדים". כפי שפורט לעיל, גברים נמצאו נדיבים פחות מנשים בתרומתם, ומספר הילדים קשור באופן חיובי לנדיבות. מקדם האינטראקציה בין שני משתנים אלו )חיובי ובעל מובהקות סטטיסטית( מלמד כי למספר הילדים יש השפעה שולית חיובית על תורמים גברים. נדיבותם של גברים גדלה עם כל ילד נוסף, ומן הילד השביעי ואילך מגמת הנדיבות מתהפכת: תורמים גברים מתחילים לתרום אחוז גבוה יותר מהכנסתם מאשר נשים. 25 בני זוג יכולים לקבוע מי מהם יירשם כראש משק הבית, בתנאי שהכנסת בן הזוג הרשום עומדת על לפחות 25 אחוזים מהכנסות בן הזוג השני. לבחירה מי יעמוד בראש משק הבית עשויות להיות השלכות מיסוי ול החלטה זו עשויה להתקבל גם על בסיס שיקולים של תכנון מס במשק הבית.

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 24 עלייה על פי מחקרים בנושא פילנתרופיה שנערכו בארצות הברית, באוסטרליה ובשווייץ, מהגרים צפויים להרים תרומה מדווחת במידה פחותה ממקומיים ולתרום סכום נמוך יחסית. עם הזמן המהגרים משנים את דפוסי התרומה וההתנדבות שלהם; ככל שהם נמצאים זמן רב יותר במדינה המארחת תרומתם גדלה, ורמת התרומות שלהם מתכנסת למקובל בקרב תורמים ילידי המקום and( Brown and Bean, 2006; Joseph, 1995; Mata.)McRae, 2000; Nesbit et al., 2013; Osili and Du, 2005; Thomas, 2012 גל העלייה הגדול האחרון לישראל היה בשנים 2000 1990. בתקופה זו הגיעו לישראל כמיליון עולים )כ- 20 אחוזים מאוכלוסיית הארץ באותה תקופה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012(, רובם יהודים מברית המועצות לשעבר. זרם ההגירה החיובי לישראל נמשך מדי שנה מאז שנת 2001, אך במספרים קטנים יותר )בסך הכל כ- 240 אלף עולים לאורך התקופה כולה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2016(, ומספרם היחסי של עולים ממדינות אמידות כגון ארצות הברית, בריטניה וצרפת גדל באופן ניכר. כפי שהוצג בניתוח הנתונים התיאורי בסעיף 1, דפוסי התרומה של עולים ותיקים )שהתגוררו בישראל 21 שנים או יותר( היו דומים מאוד לאלה של תורמים ילידי הארץ. ההנחה הבסיסית היא כי לאחר תקופה ממושכת במדינה המארחת העולים רוכשים בהדרגה ידע על שפתה ותרבותה, וגם אם לא נטמעו בה באופן מלא הם השתלבו בה במידה רבה )1978.)Chiswick, בחישוב הנוכחי "הגירה" היא משתנה רציף, שערכו נע בין 1 ל- 20 עבור יחידים וראשי משק בית שנולדו בחו"ל, על פי מספר שנות המגורים בישראל מאז העלייה. העולים שהתגוררו בישראל בתקופת המדגם במשך יותר מ- 21 שנה סווגו באותה קבוצה עם ילידי הארץ. "עולה" הוא משתנה בינארי, המקבל את הערך 0 אם הפילנתרופ נולד בישראל ו- 1 אם נולד בחו"ל. שורה 1 בלוחות נ' 6 ונ' 7 מציגה את המקדמים של "עולים", המייצגים את השפעת המשתנה על גובה התרומה והנדיבות, בהתאמה. התוצאות חיוביות ובעלות מובהקות סטטיסטית בכל המודלים, ומצביעות על כך שעולים תורמים בממוצע סכום גבוה ב- 1,123 שקלים )320 דולרים( מסכום התרומה של ילידי הארץ )פאנל א', עמודה 1(. מקדמי המשתנה "הגירה" במודל העיקרי )לוח נ' 1 ( הם שליליים, כלומר: ככל שהעולים התורמים מתגוררים בישראל זמן רב יותר, דפוסי הנתינה שלהם יורדים והולכים מדי שנה עד שהם מתכנסים לאלה של תורמים ילידי הארץ )תרשים 13(. התוצאות עמידות לחלופות שונות של הגדרת המשתנה "עלייה", כפי שמוצג בפאנל א' בלוחות נ' 6 ונ' 7. אחד ההסברים האפשריים לתופעה זו היא שהעולים החדשים שואפים להאיץ את התערותם וקליטתם בחברה המארחת. על ידי תרומת סכומים נכבדים, עולים חדשים שהם פילנתרופים זוכים להכרה מהציבור הרחב וטווים רשתות חברתיות עם אליטות מקומיות אחרות, היכולות לסייע בתהליך התערותם. הסבר אחר הוא כפי שכבר הוזכר, פילנתרופים שעלו ארצה לא מכבר מביאים עימם תרבות ומסורת של תרומות נדיבות יותר, בממוצע, מאלו המקובלות בישראל. עם הזמן הפילנתרופים העולים נטמעים בחברה המקומית, מאמצים את הנורמות המקובלות וסכום התרומות שלהם מתכנס לזה של פילנתרופים מקומיים. 26 הסברים אחרים עשויים 26 כפי שצוין לעיל, הנתונים אינם כוללים מידע על הנכסים של פרטים ומשקי בית.

25 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ להיות קשורים לירידה אפשרית בעושרם של התורמים לאורך השנים, או לתכנון המס של 27 התורמים, שאמנם מתגוררים בישראל אך מעדיפים לתרום בארצות מוצאם. תרשים 13. התרומה הממוצעת ונדיבות התרומה עולים לעומת ילידי הארץ גובה התרומה בשקלים של 2011 ושיעור התרומה מתוך ההכנסה השנתית סכום התרומה (ש"ח ( נדיבות ממוצעת 6,000 1.50% 5,000 עולים - נדיבות 1.25% 4,000 3,000 2,000 ילידי הארץ - נדיבות ילידי הארץ - סכום התרומה 1.00% עולים - סכום התרומה 0.75% 0.50% 1,000 0.25% 0 0 10 20 מס' שנים בארץ 0.00% * ערכים חזויים עבור הגירה, על בסיס רגרסיה רבת-משתנים )לוח נ' 1 (, בפיקוח על המשתנים הבאים: הכנסה, מספר ילדים, גיל, מגדר, סטטוס נישואים, השתייכות לקבוצת מיעוט, מוצא אתני, מקור הכנסה, סיווג תעסוקתי, שנה ומקום מגורים. מקור: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים גיל בעת העלייה פאנל ב' בלוחות נ' 6 ונ' 7 מציג את הקשר בין הגיל בעת העלייה למאפייני התרומות. המקדם למשתנה המסביר "גיל בעת העלייה" הוא חיובי ובעל מובהקות סטטיסטית, ומראה כי היקף התרומה והנדיבות גדלים ככל שהעולה הגיע לישראל בגיל מבוגר יותר. ממצאים אלו תואמים את הס פרות הנרחבת העוסקת בהיטמעות מהגרים, אשר מצביעה על כך שמידת האינטגרציה משתנה באופן הפוך עם הגיל בעת ההגירה, ו שהגיל בעת ההגירה הוא גורם חשוב בקביעת מידת ההסתגלות של מהגרים Borjas,( 1995; Friedberg, 1992; Gonzalez, 2003; Myers, Gao and Emeka, 2009; Schaafsma.)and Sweetman, 2001 27 עולים חדשים שקיבלו אזרחות החל ב- 1 בינואר 2007 פטורים מדיווח בישראל על הכנסותיהם ממקורות זרים למשך עשר שנים )לפי אתר רשות המיסים(. במקרים רבים הכנסה זו חייבת במס בארץ המוצא. ל, תרומות פטורות ממס במדינות אלו יכולות להיות אלטרנטיבה לתרומה בישראל.

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 26 מוצא אתני )בקרב תורמים יהודים( האוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת משתי קבוצות אתניות עיקריות, שבמדעי החברה מכונות "מערבים" )ממוצא אירופי ואמריקני( ו"מזרחים" )שמקורם בארצות מוסלמיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה(. מוצא אתני הוא נושא חשוב ורגיש בעולם היהודי בכלל, ובישראל בפרט. המתחים והקונפליקטים בין שתי קבוצות אתניות אלו עיצבו את פני החברה הישראלית במתכונתה הנוכחית. האבות המייסדים של המדינה היו עולים יהודים שהגיעו מאירופה בתחילת המאה ה- 20, ומשך עשרות שנים היו המהגרים האירופים והאמריקנים רוב בקרב מעצבי האליטות הפוליטיות, האינטלקטואליות והכלכליות בישראל. גם כיום אי השוויון בין יוצאי מדינות המערב למזרחים מוסיף להתקיים, הגם שהצטמצם בתחומים מסוימים )דהן, 2013(. משתנה האתניות במחקר זה מוגדר על פי מקום הלידה של הפרט, ופילנתרופים ילידי הארץ הם קבוצת ההתייחסות. פילנתרופים ילידי אמריקה ואוקיאניה תרמו סכומים גדולים בהרבה מכל קבוצה אתנית אחרת )גבוהים בממוצע ב- 4,928 שקלים, שהם כ- 1,400 דולרים לוח נ' 1 (. התורמים בקבוצה זו הם גם הנדיבים ביותר בקרב כלל התורמים. אחריהם דורגו פילנתרופים ילידי מערב אירופה, שתרמו בממוצע סכום גבוה ב- 1,146 שקלים )כ- 330 דולרים(. הקשר בין מוצא אתני לפילנתרופיה נבדק גם בהתבסס על הגדרת מוצא אתנית חלופית, שנקבעה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הגדרה זו, המוצא האתני של הפרטים אשר נולדו בישראל נקבע לפי יבשת לידת האב, ושל פרטים שנולדו בחו"ל לפי היבשת שבה נולדו הם עצמם. התוצאות עולות בקנה אחד עם תוצאות המודל הראשי, הן בכיוון המגמות הן בהיקפן. כפי שמוצג בתרשימים 14 ו- 15, אף ששתי הקבוצות הגדילו במידה ניכרת את תרומותיהן ונדיבותן, הפער ביניהן גדל משמעותית מאז שנת 2000 לא רק במונחים מוחלטים, אלא גם במונחים יחסיים. בשנת 2000 יהודים ממוצא אמריקני ואירופי תרמו סכום הגבוה ב- 10 אחוזים מתרומתם של יהודים ממוצא אפריקני ואסיאתי, וב- 2011 הגיע הפער ל- 74 אחוזים. במונחי נדיבות, בשנת 2000 היו יהודים ממוצא אמריקני ואירופי נדיבים יותר ב- 0.11 נקודות אחוז, וב- 2011 ב- 0.57 נקודות אחוז. הפער היחסי עלה מ- 28 אחוזים בשנת 2000 ל- 53 אחוזים ב- 2011.

27 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ 6,000 5,000 תרשים 14. תרומה שנתית ממוצעת לפי ארץ המוצא של התורם בשקלים של 2011 אמריקה/ אירופה 4,000 3,000 2,000 אפריקה/ אסיה 1,000 0 2000 2007 2008 2009 2010 2011 תרשים 15. נדיבות לפי ארץ המוצא של התורם שיעור התרומה מתוך ההכנסה השנתית אמריקה/ אירופה אפריקה/ אסיה 1.8% 1.6% 1.4% 1.2% 1.0% 0.8% 0.6% 0.4% 0.2% 0.0% 2000 2007 2008 2009 2010 2011 * משתנים חזויים עבור מוצא אתני בשנה העוקבת על בסיס רגרסיה רבת-משתנים של אינטראקציה בין מוצא אתני ושנה, בפיקוח על המשתנים הבאים: מספר ילדים, גיל, מגדר, סטטוס נישואים, השתייכות לקבוצת מיעוט, הגירה, מקור הכנסה, סיווג תעסוקתי, שנה ומקום מגורים. החיזוי הוא עבור השנים המוצגות בתרשים. מקור )לשני התרשימים(: קלוד בר רבי וחנן יונה, מרכז טאוב נתונים )לשני התרשימים(: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרשם האוכלוסין; רשות המיסים 4. השוואה לאוכלוסייה הכללית בסעיפים הקודמים שימשו נתוני הפאנל כדי לחקור את ההבדלים בין פילנתרופים. סעיף זה משווה בין פילנתרופים ובין כלל האוכלוסייה, כדי לעמוד על ההבדלים ועל קווי הדמיון

דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2017 28 בין שתי הקבוצות. לשם כך מוזגו נתוני התורמים החל משנת 2004 עם סקר הוצאות משק בית בישראל, שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה. 28 סקר זה מהווה מדגם מייצג של 6,000 משקי בית בישראל, והוא מתעד כמה משתנים סוציו-דמוגרפיים וכלכליים עבור כל משק בית. אף שהוא מפורט מאוד, הסקר אינו מגיע לרזולוציות המידע המפורטות במאגר נתוני התורמים בשל חשש לצנעת הפרט. ההבדלים העיקריים בין נתוני הפילנתרופים לסקר ההוצאות הם: א. הסקר מגדיר "יישובים" רק כערים גדולות שאוכלוסייתן עולה על 50,000 תושבים, ואילו יישובים קטנים יותר מקובצים ומתועדים ברמת "נפה". ב. מקום הלידה בסקר מתחלק לארבע קטגוריות בלבד: אפריקה ואסיה; אמריקה ואירופה; ישראל; בלתי ידוע )ואילו מקום הלידה בנתוני התורמים מפורט לפי מדינה(. ג. מספר הילדים בסקר ההוצאות כולל רק את הילדים החיים עם ראש משק הבית )ואילו נתוני התורמים כוללים מידע על כל הילדים(. כדי לשמור על עקביות הגדרות המשתנים, נערכו ההתאמות הנדרשות בין נתוני סקר ההוצאות לנתוני התורמים טרם המיזוג. לוח 3 מפרט את ממוצעי המשתנים הכלולים בניתוח המשווה בין הפילנתרופים לכלל האוכלוסייה. בכל אחת מהקטגוריות ניכרים הבדלים בין הפילנתרופים לאוכלוסייה הכללית )כל ההבדלים מובהקים סטטיסטית(: הכנסתם השנתית הממוצעת של הפילנתרופים גבוהה יותר )בכ- 40 אחוזים(, ו הגיל ומספר הילדים. גם שיעורם של הגברים, הנשואים, היהודים, ילידי הארץ והפרטים המדווחים על הכנסה מיגיעה אישית גבוה יותר בקרב הפילנתרופים. הסיווג התעסוקתי "ארגונים" הוא הנפוץ ביותר בקרב פילנתרופים )בערך 35 אחוזים(, ואילו בקרב האוכלוסייה הכללית מרבית הנבדקים )כ- 71 אחוזים( עובדים בענפים "אחרים" )שירותים, מסחר וכיוצא בזה(. לוח נ' 8 מפרט את תוצאות הרגרסיות מסוג Probit ו- Logit של הנתונים הממוזגים. מודלים אלו מבדילים בצורה בינארית בין פרטים שדיווחו על תרומה רשמית באותה שנה )מידע שהתקבל ממערך הנתונים המקורי של מס הכנסה ערך 1( ובין פרטים שלא דיווחו על תרומה )מידע שהתקבל מסקר הוצאות משקי הבית ערך 0(. זהו מקרה קלאסי של דגימה מבוססת-בחירה )האם לדווח על תרומה או לא(. כדי לספק אומדנים עקביים, כל קבוצה משוקללת לפי היחס בין השכיחויות שלה בכלל האוכלוסייה לשכיחותה היחסית במדגם )1977 Lerman,.)Manski and המשקולת שניתנה לתורמים היא 0.961, ולמשתתפי סקר ההוצאות 0.039. 29 בפסקאות הבאות יוצגו תוצאות המודלים. משתנים כלכליים בעלי הכנסה גבוהה, בעלי הכנסה מעבודה והמועסקים במגזר הנדל"ן או בארגונים נוטים יותר מאחרים לפילנתרופיה. אף שההשפעה השולית הממוצעת של משתנה ההכנסה היא חיובית ומובהקת סטטיסטית היקפה קטן יחסית, דבר המצביע על כך שעלייה או ירידה 28 הסיבה לבחירת שנה זו היא שהחל מ- 2004 כולל סקר הוצאות משקי הבית משתנים בני השוואה. 29 משקולת הדגימה המשוקללת של תורמים מחושבת כחלקם היחסי בדגימה: 1,053,827/1,096,827. לפני השקלול המשקל ההסתברותי של כל תורם הוא 1, ש יש ודאות של 100 אחוזים שהוא נכלל בדגימה, ואילו משקלם של הנסקרים בסקר ההוצאות )כפי שמחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( נע בין 10 ל- 2,305.

29 תינכדע בצמ תנומת :לארשיב םיפורתנליפ בהכנסותיו של הפרט לא ישנו באופן משמעותי את ההסתברות שלו להיות פילנתרופ. כפי שהוצג בסעיף הקודם, "הפילנתרופים החדשים" )בעיקר אלה המסווגים בענפי התעשייה וההיי-טק( התגלו כתורמים הנדיבים ביותר בחלוקה לפי ענפי תעסוקה, ותרומתם הממוצעת היא הגבוהה ביותר. עם זאת, בהשוואה בין הסיווגים התעסוקתיים שלהם לאלו של האוכלוסייה הכללית, "הפילנתרופים החדשים" קשורים באופן שלילי למעמד של "תורם". במילים אחרות, הסבירות שאנשים שעיסוקם מסווג במגזר התעשייה וההיי-טק יתרמו נמוכה יותר מאשר במגזרים אחרים, אף על פי שתורמים שעשו את הונם בהיי-טק ובתעשיות מתקדמות אחרות נמצאו כתורמים משמעותיים יותר. ענף ההיי-טק הישראלי החל לשגשג בשנות השמונים, לפני עשורים ספורים בלבד. לאור זאת, יית שההתנהגות הפילנתרופית בקרב פרטים במגזר זה עדיין אינה מפותחת ביחס לתעשיות המסורתיות )מגזרי הנדל"ן, הפיננסים והבנקאות(. ההסתברות לתרום היא הגבוהה ביותר )12 אחוזים( בקרב מי שמקצועם מסווג בענף הנדל"ן ובמגזר הארגונים. הסבר אפשרי לכך נעוץ במגמות של תרומות מצד פרטים במגזרים אלו; יית שפרטים העוסקים בתחום הנדל"ן מ ונעים מאינטרסים עסקיים, ול נוטים יותר לתרום. 30 עם זאת, מעניין כי במגזר הארגונים הכולל עמותות וארגונים ללא כוונת רווח המודעות המוגברת לחשיבות הפילנתרופיה אינה מיתרגמת לתרומות ולנדיבות גבוהות יותר בקרב אוכלוסיית התורמים. משתנים סוציו-דמוגרפיים ההשתייכות לקבוצת התורמים קשורה באופן חיובי למספר הילדים; כל ילד נוסף מגדיל את ההסתברות להפוך לתורם בהשפעה שולית ממוצעת של 3 אחוזים. בשנת 2011 מנתה משפחה ישראלית ממוצעת 2.4 ילדים )לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(, והסבירות שמשפחה ממוצעת כזו תתרום הייתה גבוהה ב- 7.2 אחוזים בהשוואה למשק בית ללא ילדים )כאשר שאר הגורמים שווים(. כאמור, פילנתרופים מאופיינים בהורות לילדים רבים יותר בממוצע לעומת כלל האוכלוסייה. כל ילד נוסף קשור לא רק להסתברות מוגדלת לתרום, אלא גם להיקף מוגדל של תרומה ונדיבות. הסיכוי לתרום קשור באופן שלילי למצב משפחתי "גרוש/גרושה" או "אלמן/אלמנה". בעוד ההשפעה השולית השלילית של הגירושים )מינוס 5 אחוזים( צפויה למדי, ועולה בקנה אחד עם תוצאות המודל העיקריות )בקרב פילנתרופים(, ההשפעה השולית השלילית של המעמד "אלמן/אלמנה" )מינוס 10 אחוזים( מפתיעה במידה מסוימת, משום שאלמנים ואלמנות נמצאו כתורמים הנדיבים ביותר בקרב פילנתרופים. במילים אחרות, אף כי ההסתברות של אלמנים לתרום היא נמוכה יחסית, אלו מביניהם שתורמים הם הקבוצה הנדיבה ביותר בקרב פילנתרופים )בבחינה לפי מצב משפחתי(. הניתוח ההשוואתי עם כלל האוכלוסייה מראה כי הקשר בין גיל להסתברות לתרום הוא מזערי. כפי שצוין בסעיף הקודם, בקרב פילנתרופים נמצא קשר ייחודי דמוי פרבולה "מחייכת" בין גיל לתרומה מדווחת. עם זאת, בבדיקת ההסתברות לתרום לפי גיל באוכלוסייה הכללית לא נמצא קשר כזה, אלא עלייה ליניארית עם הגיל: ההסתברות 30 הקשר שבין קבלני בניין לתרומות למלכ"רים תועד היטב בשנים האחרונות באמצעי התקשורת בישראל. כתבות רבות שופכות אור על התופעה של קבלני בניין הסוללים את דרכם על ידי מתן תרומה לארגונים הקשורים לפוליטיקאים מקומיים ופקידי עירייה, ונטען כי מאחורי תרומות אלו מסתתרים אינטרסים עסקיים. לדוגמה: וואלה )2016(; הארץ )2016(, כלכליסט )2009(.